"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"...
כמה תובנות מאימוני השבוע:
- אין דבר מספק יותר מאשר לעזור לאנשים.
- לאנשים עם הפרעת קשב יש עוצמות נדירות שאם ממנפים אותם, הם מסוגלים להשיג כל דבר שהם רק רוצים.
- כל סערה יכולה להירגע ולהפוך למשהו הרמוני, אם רק מפרקים אותה לגורמים.
- קיים פער עצום בין הדימוי העצמי של אדם עם הפרעת קשב לבין היכולות האמיתיות והעוצמות שלו. אילו הוא רק יכולנו לראות ולהעריך את עצמנו כפי שאחרים רואים ומעריכים אותנו.. החיים שלנו היו יכולים להיות הרבה יותר פשוטים...
- כדי שיהיה מקום בחיים שלנו ל"אבנים הגדולות" (הדברים שהכי חשובים לנו), צריך להכניס אותם ללו"ז ולתכנן אותם מראש. אחרת, דברים קטנים ולא חשובים משתלטים על כל הזמן שלנו.
מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע המרתק הזה, לעולם שבו ניתן לחיות בשלום עם הפרעת הקשב...
הערות