באימון להפרעת קשב, החלק שאני הכי אוהבת הוא היצירתיות של המתאמנים (תכונה משותפת לכל אנשי ADHD).
אני בעיקר שואלת שאלות והתובנות והרעיונות שמייצרים שינוי בחיי המתאמן מגיעים ממנו ולרוב עולים דברים מדהימים, שבחיים לא הייתי חושבת עליהם בעצמי.
שיחה עם הבת שלי כשאנחנו אורזות תיקים לטיול צופים ראשון שלה (ליומיים):
אני: מה את אומרת, ארזנו הכל? את תסתדרי עם כל התיקים?
היא: לא יודעת
אני: מה את לא יודעת?
היא: אני לא יודעת איך אני אזכור איפה נמצא כל דבר בתיקים ואיך אזהה את המזרון שלי מבין כל המזרונים שיהיו
אני: מה את חושבת יכול לעזור לך?
היא: אולי אני אכין דף וארשום לי מה נמצא בכל תיק ובכל תא ומה כתוב על המזרון
אני: נשמע לי רעיון מצוין, בואי תעשי את זה.
היא: לוקחת דף, מציירת שרטוט של התיקים לפי תאים ומוציאה מכל תא חץ לרשימת הדברים שנמצאת בתוכו. כולל רושמת את שם המותג של המזרון באנגלית!!!
אני: וואו, זה גאוני אהובה, אני חייבת לשתף את הרעיון המדהים שלך שיוכל לשמש אנשים אחרים, מסכימה לי?
היא: כן, בכיף
אם הייתי נותנת לבת שלי עצה... אין סיכוי שזה היה כל כך יעיל ופשוט כמו הרעיון שלה.
הילדים שלנו מבריקים!
לפעמים אנחנו רק צריכים לשאול שאלות כדי שנוכל לראות עד כמה...