"עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה"
איך מעניקים עצמאות?
- נותנים לילדים שלנו להתנסות
- מאפשרים להם גם להיכשל
- מעודדים תמיד את ההתנסות
- מסכימים לשאת בשכר הלימוד באהבה
הבת שלי בגיל 7:
״אמא, תפתחי לי קופסת טונה״
אני: (הכי פשוט לי לפתוח לה אבל חשוב לי לעודד עצמאות) ״תביאי טונה מתוקה ובואי תנסי לפתוח לבד״
היא: ״אבל אני לא יודעת לפתוח טונה, זה קשה״
אני: ״נכון, זה באמת קשה. אבל אם לא תנסי אז לעולם לא תצליחי. אם תנסי - בטוח שתוכלי להשתפר ובסוף, יום אחד אולי גם תצליחי״
היא: מוציאה קופסא ומנסה לפתוח בכל הכוח, ללא הצלחה, מגיעה עד למצב של שחרור הידית ומתייאשת
אני: ״מקסים שניסית, תראי, כבר השתפרת. פעם הבאה תנסי שוב ושוב ובכל פעם תוכלי להשתפר וכך הסיכוי להצליח יגדל״.
אותו דבר כשילד בן 4 מבקש שננגב לו את הטוסיק בשירותים
או ילדה בת 5 שמבקשת שנלביש אותה
או ילד בן 6-7 שמבקש שנחתוך לו מלפפון או תפוח או תותים
או ילדה בת 8 שמבקשת שנשרוך לה שרוכים או נמלא לה בקבוק מים או נחפוף לה
או ילד בן 9 שמבקש שנכין לו טוסט, חביתה או פסטה.
שכר הלימוד שנצטרך לשלם עבור ההתנסויות הוא רק ללמוד לשחרר (להסכים לקצת בלאגן במטבח, לקצת לכלוך, אולי ילד שיחתך או ישאר לו קצת לכלוך בתחתונים).
המסר אותו מסר- מגיל ינקות:״אם תתאמן - תשתפר״
אין ערבות להצלחה, אבל כשמתאמנים אנחנו מגדילים את הסיכוי להצליח.
והחיים עבור ילד שמרגיש עצמאי הם חיים הרבה יותר משמעותיים!
יום עצמאות שמח!!
מוגש באהבה כעבודת מניעה כדי שלא נגיע לגיל ההתבגרות ונתלונן ״שהילד פרזיט״
הערות