הפרעת קשב זו הפרעה ניורולוגית, גנטית, אורגנית שנובעת מחוסר איזון בזרימת דופמין (מוליך עצבי) שגורם לתפקוד לוקה של האונה המצחית הקידמית. מדובר על הפרעה מולדת שלא חולפת עם הגיל ולא צצה באמצע החיים.
הפרעה שמשפיעה על כל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות, התנהלות כלכלית ועוד) ולא באה לידי ביטוי בתחום אחד בלבד.
תסמיני הפרעת קשב (כמו דחיינות, איחורים, אימפולסיביות, קושי בהתנהלות, קושי בניהול זמן, קושי בקבלת החלטות, הסתכלות קיצונית על דברים - הכל או כלום, קושי בדחיית סיפוקים, קושי בויסות, היפראקטיביות ועוד), הם תסמינים שיכולים לנבוע מהפרעת קשב, אבל לעיתים תסמינים אלו נובעים ממקור אחר.
כולנו יכולים לפתח תסמינים של הפרעת קשב כתוצאה מגורמים שונים במהלך החיים - סטרס, עומס, חוסרים תזונתיים, מחסור בשינה, לקות למידה, סוכרת, OCD, חרדה, בעיות ראייה ועוד.
ואז לרוב זה מתפרץ באמצע החיים, לעיתים בתחום ספציפי ולעיתים גם חולף מעצמו.
זו הסיבה שכל כך חשוב ללכת לאבחון ולזהות את שורש הבעיה - האם התסמינים נובעים מהפרעת קשב או ממקור אחר.
כי הטיפול בשני המקרים הוא שונה בתכלית.
הטיפול הכי אפקטיבי בהפרעת קשב הוא טיפול משולב שכולל לרוב תמהיל של - טיפול תרופתי, תזונה, ספורט, שינה, מדיטציה ואימון/טיפול ריגשי ממוקד הפרעת קשב.
הטיפול לרוב הוא מתמשך, תהליכי ולא "זבנג וגמרנו".
לומדים לנהל את ההפרעה.
לעומת זאת, הטיפול בתסמיני הפרעת קשב שנובעים ממקור אחר יכול להיות נקודתי בהתאם לסיבת השורש שגרמה להתפתחות התסמינים.