הרבה הורים לילדים עם הפרעת קשב חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש וכתוצאה מכך פונים למגוון מטפלים עבור הילד/ה שלהם.
ואז אנחנו רצים בין טיפולים לילד, מנסים למצוא מטפל שיצליח להרגיע את הילד שלנו, להפחית עימותים מולו ולסייע באווירה הכללית.
ולרוב, אין הטבה משמעותית.
יודעים למה?...
כי ה-כ-ל מתחיל בנו, ההורים.
כשיש ילד מאתגר, אנחנו ההורים צריכים טיפול ולא הילד.
אנחנו צריכים טיפול כדי שיהיה לנו הכוח להכיל את הילד ולהיות בבחירה יום יומית לגבי ״מי אנחנו בנסיבות חיינו?״.
ילד מאתגר מאותת לנו ההורים שצריך לעצור, ללמוד, להבין ולקבל כלים כדי להיות ההורה שרצינו להיות.
ילד מתפוצץ יכול להיות מתנה אדירה להורה להתפתחות אישית שלו.
וכשהשינוי מתחיל בנו, ההורים, זה מהדהד ונותן אפקט מדהים - אפקט של מודל חיובי ושיפור אווירה כללית בבית.
אז מה אני אומרת בעצם?
לפני שאנחנו רצים לחפש טיפול לילד, בואו נעשה בדק בית איך אנחנו מגיבים לסיטואציות? איך אנחנו מתנהלים? באילו מילים אנחנו משתמשים? מה המחשבות שרצות לנו בראש?
רק אחרי שנהיה במצב מכיל, אמפטי, מעצים, אסוף ומודע, זה יהיה אפקטיבי להעזר בטיפולים לילד (אם יהיה עדיין צורך).
מזמינה אתכם, הורים לילדים עם הפרעת קשב, שחווים תסכול, ייאוש וחוסר אונים בגידול הילד, להגיע לאימון הורי, ללמוד באימון על משמעות הפרעת הקשב ולדייק את המודל ההורי שאתם רוצים להעניק לילד שלכם.
זה שלב בסיסי, חשוב ומשמעותי ביכולת שלכם לאפשר לילדכם חווית חיים חיובית ותחושת מסוגלות אמיתית לצד הפרעת הקשב שלו.
הערות