בחודשים האחרונים אני מגיעה פעם בשבוע לכלא, לאימון אישי של אסירים שאובחנו עם הפרעת קשב ושובצו לפרויקט שיקום.

במסגרת הפרויקט פגשתי אסירים שונים, כל אחד עולם ומלואו עם סיפור אישי מורכב.

כולם עם הפרעת קשב בעוצמה גבוהה, שהמאפיינים שלה היוו זרז משמעותי בבחירות שלהם שהובילו אותם לכלא:

  • קושי לדחות סיפוקים (קושי בויסות)
  • דימוי עצמי נמוך (רצון בלתי נשלט להוכיח ״גבריות״ לחבר׳ה ולהיות חלק מהם)
  • חיפוש ריגושים מעוררים (כפיצוי לחוסר איזון בדופמין שנובע מההפרעה האורגנית)

במהלך האימונים נחשפתי לדפוסי חשיבה קלאסיים של הפרעת קשב שגרמו לרגע החלטה שגוי, שגבה מחיר גבוה.

גיליתי המון דברים שהפתיעו אותי ושינו לי המון דעות קדומות.

כל האסירים שאני מאמנת עוברים תהליך שיקום מעורר השראה (כל אחד והקצב שלו) שבו הם לומדים לנהל את ההפרעה מידי יום (ותאמינו לי, יש להם אתגרים יומיומיים לא פשוטים בכלא).

חלק מהאסירים גדלו בבתים נורמטיביים לגמרי, ללא מודעות לזה שיש להם הפרעת קשב.

כולם מודים מידי שבוע על הזכות שמוענקת להם לקבל אימון אישי ולעבוד על השגת מטרות שהם מציבים לעצמם.

אחרי שהוסרו הקליפות, גיליתי אנשים מדהימים, עם לב גדול, רגישים (חלקם במעטפת מחוספסת), עם רצון אמיתי להתפתחות ושינוי דפוסים שלא מקדמים אותם.

אנשים שמחויבים לתהליך האימון, חלקם הדהימו אותי והשיגו את המטרה האימונית תוך מספר מפגשים ועברו למטרה שניונית. אני גם שומעת מהצוות (הנפלא) של שב״ס על התקדמות שלהם וחיזוקים על הידהוד התהליך.

לשבת כל שבוע, בחדר עם אסיר, בלי מצלמות, בלי חוצצים ולהרגיש בטוחה... ולהבין מה עובר להם בראש, רק בגלל שלמדתי כל כך הרבה על המוח של אנשים עם הפרעת קשב... זה משהו שבעבר הלא רחוק היה נראה לי דמיוני ומופרך ואני מודה על הזכות הזו, להסיר שיפוטיות, להגיע ממקום נקי של רצון לעזור דרך האימון ולקבל המון השראה מיכולת של אדם לעבור תהליך מקדם עבורו.

ואיך כל זה יכול להיות קשור גם אליכם???

אני מזמינה אתכם להכניס ספק בכל אמונה שאתם מחזיקים בה, שלא בהכרח משרתת אתכם.

להסתכל על כל מעשה שלילי של אדם, מתוך הנחה שאין אנשים רעים, אלא יש אנשים שרע להם או שגדלו בסביבה שלא יכלה להעניק להפרעת הקשב שלהם דוגמא אישית/ חום/ אהבה/ תמיכה/ העצמה.

וכמובן, לכל מי שיש קשר לאדם עם הפרעת קשב (של עצמו, של בן זוגו, של ילדיו או של הוריו) - אני ממליצה בחום לקחת את המושכות לידיו - לקרוא על ההפרעה, ללמוד עליה, ללכת לאבחון ולאמן אותה.

רק זה לכשעצמו יכול לתת ערך רב לאדם, למשפחתו ולסביבה כולה ולמנוע פשע בעתיד.

כן... כן... עד כדי כך...!!!

 תאמינו לי... אני עכשיו מבינה כמה קל להידרדר לפשע כשלא לוקחים את המושכות לידיים

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.